מותר להקליט שיחה או פגישה? מה אומר החוק בישראל
בקצרה: בישראל, לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, הקלטה של שיחה שאתם משתתפים בה אינה האזנת סתר, ולכן ככלל היא מותרת גם בלי ליידע את הצד השני. הקלטה של שיחה שאינכם צד לה, בלי הסכמה של אחד המשתתפים, אסורה. מה מותר לעשות בהקלטה אחר כך הוא כבר שאלה נפרדת. (מידע כללי, לא ייעוץ משפטי.)
מה ההבדל בין הקלטה להאזנת סתר
החוק אוסר להאזין לשיחה של אחרים או להקליט אותה בלי הסכמה של אף אחד מהמשתתפים בה. מי שמשתתף בשיחה ומקליט אותה אינו "מאזין בסתר": הוא עצמו צד לשיחה.
- פגישה שאתם משתתפים בה והקלטתם: ככלל מותר.
- מכשיר הקלטה שהשארתם בחדר כשיצאתם, או הקלטה של שיחה בין אחרים: עלול להיות האזנת סתר, שהיא עבירה.
מותר להקליט, אבל מה מותר לעשות בהקלטה?
הקלטה חוקית לא אומרת שמותר לפרסם אותה. הפצה של הקלטה עלולה לפגוע בפרטיות של מי שמדבר בה, וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, חל גם עליה. בנוסף, בהקשר עסקי יכולות לחול חובות סודיות, הסכמים עם לקוחות ונהלים של הארגון.
פגישה עם משתתפים מחו"ל
יש מדינות, ומדינות בארצות הברית, שדורשות הסכמה של כל המשתתפים להקלטה. באירופה, הקלטה של אנשים היא עיבוד מידע אישי, וצריך בדרך כלל ליידע אותם. בפגישה בינלאומית הכי פשוט לומר בתחילתה שהיא מוקלטת.
מה כדאי לעשות בפגישה עסקית
- לומר בתחילת הפגישה שהיא מוקלטת ולמה (תמלול וסיכום).
- להשתמש בכלי שמראה שהוא מקליט: סימון ההקלטה של הפלטפורמה, או בוט עם שם שמופיע ברשימת המשתתפים.
- לשמור את ההקלטה במקום שרק מי שצריך ניגש אליו, ולמחוק כשאין בה צורך.
- לא להפיץ הקלטה בלי לבדוק שמותר.
ב-SmartChat הבוט מופיע בפגישה בשם SmartChat Notetaker, רק אתם ניגשים להקלטות ולתמלולים שלכם, ומחיקת פגישה מוחקת גם את ההקלטה. אילו ספקים מעבדים את ההקלטה ולכמה זמן, כתוב במדיניות הפרטיות.